חזרה למידע על עיסוי רפואי

 

על פי אילו מנגנונים עובד עיסוי רפואי?

קיימות דרכים רבות להסביר את האופן בו עיסוי עוזר לשחרר מתחים ברקמות. אין הסכמה גורפת על אילו מנגנונים גורמים לשחרור מתחים - למעשה אין הסכמה כלל, לא בקרב אנשי המקצוע ולא בקרב אנשי המדע. אין הסכמה גם אודות "המתחים" עצמם וכיצד הם נוצרים - נראה שלכל מטפל או לפחות לכל שיטת טיפול ישנו "נוול ראשי" אחר. האם העיסוי עובד בכך שהוא משחרר שרירים "תפוסים", מאריך שרירים "קצרים", ממיס "הידבקוית פאשיאליות", מרכך רקמות צלקתיות, מרגיע מפעילות-יתר נוירולוגית? אולי המימד החשוב הינו בכלל במישור הרגשי, ואולי אפילו אנרגטי או רוחני?

​

היתכן שכאב מדוד ונסבל - ולחלופין תחושות עונג - הם האמצעי התרפויתי העיקרי שבעיסוי? או שלחלופין התחושה הסובייקטיבית היא רק תוצר לוואי? אולי תחושות תת-הכרתיות גם הן משחקות תפקיד, ואולי השינוי אכן מתרחש ברמה החומרית של הרקמות בלבד?

​

אישית אני מאמין שיש מעט מן האמת בכל הגישות. להלן רשימה של כמה הסברים שהוצעו בהמלך השנים להסביר את האפקט המרפא שבמגע: 

​

• המרצת מחזור הדם הורידי - זהו ההסבר של פר הנריק לינג, מפתח העיסוי השוודי, אשר הדגיש את העבודה מן הפריפריה למרכז, היות ומחזור הדם הורידי הינו חלש יותר מן המחזור העורקי וניתן להמריצו באופן חיצוני.

• המרצת דם מקומית - גורמת להופעת אדמומיות על העור, דבר המסייע לחילוף חומרים כולל העברת חמצן למקום וסילוק חומרי פסולת.

• לחץ איסכמי - תיאוריה זו, הנתמכת על ידי ד"ר ג'אנט טראוול, היא כי לחץ הגורם לאי-אספקת דם רגעית למקום מאלצת את סיבי הרקמה להשתחרר.

• שבירת רקמה צלקתית - מתיחות יתר ומאמץ יתר גורמים לרקמה לקרעים זעירים המתאחים באופן לא אחיד. איחוי זה פוגע בגמישות ובתפקודיות של הרקמה. העיסוי עוזר לשבור את הרקמה הצלקתית כך שתתאחה מחדש באופן אחיד יותר.

• המסת הידבקויות בפאסיה - התיאוריה של ד"ר אידה רולף גורסת כי מעטפת השריר נוטה להידבק לעצמה (קיפולים בתוך השריר) לשרירים אחרים, לעצמות ולמבנים אחרים. הלחץ הפיזי שמפעיל המטפל גורם לפאסיה להתחמם ומשנה את מצב הצבירה שלה ממוצק לג'לי ולכן הדבר פותח הידבקויות. (אגב, הסבר זה לא זוכה לתמיכה ממחקרים אשר נעשו לאחרונה על גופות).

• רפלקס המתיחה - כאשר שריר מרגיש כי הוא נמתח יותר מידי הוא מתכווץ אוטמטית לצורך הגנה על הגוף. לשרירים זיכרון מהו האורך המקסימלי אליו השריר אמור להגיע, זיכרון שעלול להיות מבוסס על אירוע טרואמתי שעבר השריר. בעיסוי אנחנו מותחים את סיבי השריר מעט לפני שרפלקס המתיחה מופעל; השריר חש כי המתיחה אינה מזיקה ומרפה.

• קיצור השריר - לעיתים דווקא קיצור סיבי השריר יכול לעזור לשריר להירגע, בעיקר כאשר מדובר בשרירים חלשים הנמצאים במצב תמידי של מתיחת-יתר, מאחר והשרירים המקבלים להם (האנטגוניסטים) נמצאים במצב כרוני של קיצור.

• כאב מבוקר - כאב גורם לשחרור אנדרופנים, מווסתים עצביים אשר יכולים לגרום לרגיעה.

• המרצת מערכת העצבים - בעיסוי רפואי אנחנו עובדים לא רק על שרירים מכווצים אלא גם על שרירים חלשים חסרי טונוס. תנועות הקשה מהירות וטכניקות אחרות עוזרות לעורר את מערכת העצבים ולחזק את הטונוס באזור.

• השפעות רגשיות - המגע הקשוב מעורר אמון, קבלה ואף אהבה, רגשות חשובים אשר העדרן גורם למתח נפשי המשפיע על רקמות הגוף.

• השפעות אנרגטיות - המטפל משמש ערוץ לשחרור אנרגיות חסומות אצל המטופל. על פי גישה זו, המגע רק מקל על המפגש האנרגטי בהעדר מודעות מפותחת יותר אך אינו הכרחי.

• אפקט הפלסיבו - כמובן, כמו בכל סוג טיפול, עצם האמונה של המטופל כי הוא מקבל טיפול מועיל, בין אם הוא מודע לכך או לא, משחקת גורם חשוב ביכולת הריפוי העצמי שלו.

​

למרות שקיימים מחקרים ודיונים רבים בנושא, רוב המטפלים ומטופלים יסכימו שבמצב הנוכחי של חוסר וודאות  מחקרית וריבוי גישות ודעות בתחום התרפיה המנואלית, פחות חשוב כיצד זה עובד אלא העיקר שזה עובד!