top of page
כתף קפואה

כתף קפואה

כתף קפואה הינה תסמונת המאופיינת בכאב והגבלת תנועה חמורה של הכתף. התסמונת מופיעה בגילאי 40-70. האירוע הגורם להופעת התסמונת יכול להיות ניתוח או פגיעה בכתף, אישפוז ממושך המונע תנועה מרובה של הכתף, קבלת זריקה או מכה קלה בכתף או ביד. במקרים רבים מופיעה התסמונת ללא סיבה ידועה. התסמונת נפתרת בעצמה גם ללא טיפול בתוך שנה עד ארבע שנים.

בעזרת טיפול מקצועי ניתן ברוב המקרים להפחית את הכאב, לשפר את טווח התנועה ולהאיץ את מהלך התסמונת והריפוי הטבעי שלה.

לתסמונת הכתף הקפואה מהלך אופייני בן שלושה שלבים:

1. שלב הקפיאה והכאב: בתחילה מופיע כאב מפושט קבוע בכתף ללא הגבלת תנועה. הכאב מחמיר כאשר מפעילים את הכתף ולכן האדם ממעט להניע את הזרוע. הכאב מחמיר גם כאשר שוכבים בלילה על אותה הכתף ולעתים גורע מן השינה.

לאחר חודש עד שלושה חודשים מתחילים לחוש בהגבלה של תנועת הכתף לכל הכיוונים: קשה להרים את היד למעלה, לקחת אותה לאחור או לפתוח אותה הצידה. פעולות יומיומיות רבות נעשות בלתי אפשריות. ההגבלה הולכת ומחמירה עד שהתנועה במפרק הגלנו-הומרוס (ראו להלן) נעצרת כמעט לחלוטין.

שלב זה נמשך בין שלושה חודשים עד שנה.

2. שלב הקיפאון: בשלב זה הכאב הקבוע מתפוגג אולם ניתן לחוש כאב חד וחזק בכל ניסיון להניע את הכתף מעבר לטווח המצומצם האפשרי. שלב זה נמשך כשנה.

3.שלב ההפשרה: אט אט חוזרת הכתף לתפקוד נורמלי ואצל רוב הסובלים ממנה הטווח הסופי יהיה קרוב לזה שהיה להם בעבר. משך ההפשרה יכול להיות מהיר: חודש ימים, ויכול להימשך עד שנה.

תנועות כתף המוגבלות ובלתי-אפשריות במהלך שלב הקיפאון:

שכיחות

תסמונת הכתף הקפואה מופיעה בקרב 2%-5% מן אוכלוסיית הגילאים של 40-70 (ההבדל בהערכת האחוזים נובע מקריטריונים שונים של החוקרים למה בדיוק מגדיר כתף קפואה). התסמונת שכיחה מעט יותר אצל נשים לעומת גברים. בקרב חולי סוכרת התסמונת שכיחה במיוחד: 10%-35% מחולי הסוכרת סובלים ממנה ו-40% מכלל המקרים של כתף קפואה מתרחשים אצל חולי סוכרת.

נדיר מאוד שהתסמונת מופיעה שנית באותה הכתף ולרוב היא מופיעה רק בצד אחד, אולם אצל חולי סוכרת קיים סיכוי רב יותר לתסמונת דו-צדדית.

מפרק הגלנו-הומרוס

תנועה של "הכתף" מתרחשת למעשה בשלושה מפרקים ועוד שני מפרקים-מדומים:

  • המפרק בין עצם החזה לעצם הבריח. זהו מפרק הסטרנו-קלביקולרי.

  • המפרק בין עצם הבריח לחלק של השכמה הקרוי 'אקרומיון'. זהו מפרק האקרומיון-קלביקולה.

  • המפרק בין חלק של השכמה הקרוי 'גלנואיד' אל ראש עצם הזרוע הקרואה 'הומרוס'. זהו מפרק הגלנו-הומרוס הסובל מן התסמונת.

שני המפרקים-המדומים הם:

  • השכמה על כלוב הצלעות.

  • עצם הבריח על שתי הצלעות העליונות.

(מפרקים מדומדים הם מקומות מפגש של שתי עצמות אשר אינם מופרדים בסחוס ומוגנים בקופסית מפרק ורצועות מייצבות אלא מופרדים באמצעות רקמות חיבור ושומן בלבד.)

2/3 מתנועת הכתף מתרחשת במפרק הגלנו-הומרוס. זה אחד המפרקים התנועתיים ביותר בגוף. מפרק זה מאפשר תנועה לקדימה, לאחור, לכיוון הגוף והצידה מן הגוף, סיבוב פנימה וסיבוב החוצה. כל התנועות הללו מוגבלות כמעט לחלוטין בכתף קפואה.

ראו סרטון חביב זה המראה כיצד מתרחשת בו זמנית תנועה בכל חמשת המפרקים הנ"ל בעת הרמת היד דרך הצד:

גורמים פתו-פיזיולוגיים

קיים חוסר-וודאות אודות מהו הגורם הפיזיולוגי לתסמונת הכתף הקפואה. הוצעו כמה מנגנונים עיקריים, אולם אף אחד מהם אינו יכול להסביר את כלל המקרים וכיום מקובל להגדיר את התסמונת על פי המאפיינים הקליניים.

  • הידבקויות ודלקת במעטפת המפרק. מכאן נגזר השם המדעי של התסמונת: Adhesive Capsulitis וזוהי בעבר נחשבה לסיבה העיקרית. אולם מחקרים חדשים אינם מוצאים הידבקויות במעטפת במקרים רבים של כתף קפואה.

  • הסתיידויות בגידי השרוול המסובב של הכתף. אלו הם השרירים המייצבים את עצם הזרוע כלפי השכמה והם משמשים גם כרצועות של המפרק. כמו כן הוצעו כהסבר קרעים בשרירי השרוול המסובב עצמם.

  • על פי ד"ר טראוול מקור הבעיה היא נקודות טריגר בשריר הסאב-סקפולריס, אחד משרירי השרוול המסובב השוכן מתחת לשכמה.

  • אפשרות נוספת היא דלקת בראש הארוך של שריר הבייספס-בריכאליס, אשר הגיד שלו מתחבר אל הסופרה-גלונאיד-טוברקל, בליטה מעל לקופסית המפרק.

  • בשל השכיחות בקרב חולי סוכרת קיימת סברה כי הגורם לתסמונת הוא מנגנון אוטו-אימוני אולם עד כה לא נמצא מנגנון כזה.

מדוע דווקא מפרק הגלנו-הומרוס? (גם אני תוהה...)

תופעת הכתף הקפואה הינה יחודית למפרק הגלנו-הומרוס. אין אף מפרק אחר בגוף שפתאום מתחיל לכאוב, מתאבן לחלוטין ולאחר שנה עד שלוש שנים חוזר באופן ספונטני לפעולה תקינה. כתף קפואה איננה צורה של אוסטאו-אריטרייטיס - התאבנות וכאב האופייניים לגילאי ה-70 פלוס. זוהי גם אינה פציעת ספורט - עומסים רבים וחוזרים יכולים לגרום למספר רב של פגיעות כתף ידועות - אך כתף קפואה ​אינה דומה להן. זוהי תופעה המאפיינת אנשים עם תסמונת מטבולית, בסיכון גבוהה לסכרת ומחלות לב. מדוע אם כן מופיע תופעה זו ולמה דווקא במפרק זה? למרבה הצער אין לרפואה תשובות על כך.

הטיפול בכתף קפואה באמצעות עיסוי רפואי

מטרת הטיפולים היא להקל על הכאב בתחילה ולהאיץ את התהליך הנורמלי של התסמונת כך שהכתף תחזור לטווח תנועה מלא מהר ככל האפשר. משך הטיפולים המומלץ עשוי להיות אינטנסיבי בתחילה: פעמיים בשבוע למשך כחודש. בהמשך נרד לטיפול אחד בשבוע או שבועיים. מספר הטיפולים הכולל שונה מאוד מאדם לאדם, 5-30 טיפולים בממוצע.

הטיפול בעיסוי רפואי בכתף קפואה כולל כמה מרכיבים עיקריים:

  • עיסוי רקמות עמוקות ושחרור פאשיאלי לכל השרירים והמבנים המעורבים באזור הכתף, במיוחד מפרק הגלנו-הומרוס. כמו כן תידרש בוודאי עבודה על שרירי הצוואר והבטן ואזורים נוספים.

  • הנעות עדינות ומתיחות מחוץ לטווח הכאב לכל הכיוונים האפשריים. התקדמות בכל כיוון יכולה לעזור להשיג התקדמות בכיוונים האחרים. כמו כן נבדוק מגבלות תנועה בשכמה ועצם הבריח, בעמוד השדרה והצוואר.

  • הפעלה אקטיבית של השרירים על-פי הנחיות המטפל, מחוץ לטווח הכאב, על מנת להשיג רגיעה רבה יותר שלהם.

  • אם המטופל מעוניין בכך, מתן תרגילי חיזוק, מתיחות ופרופיוספציה לכתף.

 

שיטות אחרות לטיפול בכתף קפואה

  • מתן תרופות נוגדות-דלקת.

  • הזרקת סטרואידים מקומית.

  • הנעה פסיבית של המפרק בהרדמה כללית.

  • אורתוסקופיה.

  • פיזיותרפיה: רוב המטפלים יתמקדו בעבודה מנואלית הדומה לעיסוי רפואי אולם חלקם יתמקדו יותר במתן תרגילים.

  • רפואה סינית, כולל דיקור, שיאצו, טווינה וצמחי מרפא.

                         

עדויות:

רונן רבנסרי, 48

"סבלתי תקופה ארוכה מכתף קפואה. ניסיתי טיפולים בקופת חולים ולא חל שום שינוי. הגעתי ליאיר - מטפל אישי - ותוך שניים שלושה טיפולים הצליח לחולל נס. היום אני יכול להרים את היד עד למעלה וכמעט ללא כאבים. תודה."

(לאחר כמה שבועות נעלמו הכאבים לחלוטין).

bottom of page