מהי יציבה?

היציבה הינה האופן שבו איברי הגוף מסודרים זה ביחס לזה וביחס לכוח הכבידה. באופן כללי בתקופת חיים נתונה יש לאדם אופן יציבה אחד קשיח למדי, המתקיים בעת שכיבה או שינה, ישיבה, עמידה, הליכה וכד'.

 

היציבה מתקיימת הודות לפעולת השרירים: שרירים לעולם אינם רפויים לחלוטין והם אלו הקובעים את מיקום העצמות הנותנות צורה לגוף. ללא יציבה הגוף היה מתמוטט לתוך עצמו ונזק היה נגרם לרצועות, הסחוסים וגרוע מכך – לעצבים ולאיברים הפנימיים.

 

שרירי יציבה הינם שרירים בעלי סיבים אדומים, הבנויים לפעול באיטיות לאורך זמן ללא התעייפות וככלל אלו השרירים העמוקים יותר בגוף; אולם גם השרירים העשירים בסיבים לבנים ואחראים על כוח מתפרץ משפיעים על היציבה.

 

מלבד פעולת השרירים, היציבה נקבעת גם על-פי גודל וצורת העצמות. העצמות מושפעות בגדילתן מכוח המשיכה של השרירים. במהלך הגדילה נוצרת בשלד אי-סימטריות. העצמות הינן רקמות חיות הממשיכות לשנות את צורתן בהתאם לגירויים; אולם צורת העצמות אינה משתנה במהירות ואינה מגיבה לטיפול ישירות. לענייננו, פעולת השרירים והרקמות הרכות הינה הרלוונטית יותר. עוד יותר מכך, חשובה פעילות מערכת העצבים: היא זו אשר מורה על השרירים לפעול ולהרפות ומתזמרת על פעולתם, הן בעת תנועה והן במצב סטטי. מערכת העצבים היא פלסטית ביותר והדבר מסביר מדוע המצב הרגשי משפיע כל-כך על היציבה.

 

תבנית היציבה של האדם היא בחלקה קבועה ואף מולדת, אך היא גם משתנה במהלך החיים כחלק מתהליך הגדילה, ההתבגרות וההזדקנות וכתגובה לגירויים נפשיים, חברתיים ופיזיים. כמו כן, ניתן לראות שינויים יומיומיים ביציבת האדם בהתאם למצב הנפשי, מצב העייפות וגורמים נוספים.

                          

היציבה איננה רק מושפעת ממצבנו הרגשי, החברתי והבריאותי – היא גם משפיעה על כל אלה בחזרה. היציבה שלנו היא חלק בלתי-נפרד מן האישיות שלנו.

 

במהותה היציבה הינה דבר בלתי מודע – איננו יכולים לשנות את היציבה לאורך זמן על סמך הרצון בלבד או לחדול מלהיות בעלי יציבה ולהתהלך בעולם כתמנון או תולעת... עם זאת ניתן להיות מודעים באמצעות מבט בראי ובאמצעות תחושה לאלמנטים רבים ככל האפשר באופן היציבה שלנו וניתן לבצע מניפולציות זמניות ביציבה באופן רצוני במטרה לחנך וללמד את הגוף אופן יציבה שונה.

 

מושג היציבה קשור לשני מושגים אחרים:

 

תבניות תנועה: האופן הלא מודע שבו אנו מבצעים פעולה גופנית רצונית. למשל, האופן שבו אנו הולכים (gait), רצים, מסיתים את הראש הצידה לראות דבר מה, מתיישבים וקמים מכסא, מתכופפים להרים חפץ מהריצפה או לוחצים את ידו של אדם. ניתן לבצע כל אחת מן הפעולות הללו באופן מכוון אך איננו מסוגלים לשלוט או אפילו להבין את פעולת כל שרירים גם במהלך התנועה הפשוטה ביותר. ישנו אופן תבניתי שבו אדם מבצע כל אחת מן הפעולות שנתתי כדוגמה ולמעשה כל פעולה נלמדת והדבר קשור קשר הדוק לאופן היציבה שלנו. שינוי יציבתי דורש מודעות ושינוי בכל תבניות התנועה.

      

תבניות נשימה: ישנן דרכים רבות בהן ניתן לנשום: מהר או לאט, באופן עמוק או שטחי, אל החלק הקדמי יותר של בית החזה, האחורי או אל הצדדים, נשימה מלאה יותר לצד ימין או לשמאל (הנשימה אינה בהכרח סימטרית), שאיפה קצרה ונשיפה ארוכה או להפך ועוד מיליון וריאציות. ישנן תבניות המשמשות אותנו בעת פעילות אירובית, אחרות בעת שינה ואחרות במצבים אחרים. כמו תבניות היציבה והתנועה, הן אינן מודעות לחלוטין והן נוטות לאפיין את האדם. יציבה בעייתית מקשה על תהליך הנשימה ואף גורמת לחץ על האיברים הפנימיים. יציבה טובה מסתמכת על הלחץ הפנים-בטני ועל הנפח המשתנה בבית החזה הנוצרים בנשימה סרעפתית בכדי לחסוך במאמץ שרירי.

 

למאמר הבא: מהי יציבה נכונה?

חזרה לשיקום יציבה - סדרת מאמרים

כל הזכויות שמורות © 2013 יאיר חילו | עיסוי רפואי yair.hilu.mt@gmail.com