מהי יציבה לא נכונה?

קיים מספר רב של ליקויי יציבה מוכרים. אתאר כאן רק טיפוסי יציבה בעייתיים המאפיינים את עמוד השדרה אולם ישנם מושגים המתארים עיוותים ספציפיים במפרקים רבים בגוף.

 

סינדרום ה-X העליון: קיפוזה (קימור, במבט מאחור) מוגזמת וקשיחה בגב העליון, הכתפיים מורמות מעלה ומשוכות קדימה, בית החזה סגור מלפנים ונפול והראש הולך קדימה כראש צב המציץ מן השיריון. מנקודת המבט של השרירים נראה קיצור של הטרפז העליון, מרים השכמה, שרירי החזה, הסטרנו-קליידו-מסטואיד ושרירי העורף, ביחד עם חולשה של השרירים המקרבים את השכמות מאחור ומושכים אותן מטה: הרומבואידים, הטרפז התחתון, הסרטוס אנטיריור וחולשה נוספת של השרירים הקדמיים העמוקים של הצוואר המכניסים את הסנטר פנימה אל הגרון.

 

תמונות השרירים המקוצרים והמוחלשים היא שיוצרת את ה-X המדובר:

גב כפוף

אופן יציבה זה גורם לעומס רב על החוליות הצוואריות ושרירי הצוואר ומגביל את תנועת הכתפיים. החלק התחתון של הצוואר יהיה כפוף קדימה וייווצר עומס רב בבסיס הצוואר (C7-T1) ואף גיבנת קטנה. לעומת זאת החלק העליון של הצוואר ובעיקר חיבור הצוואר לבסיס הגולגולת (O-A) יהיה מקוצר בפשיטה לאחור, עומס שגורם במקרים רבים כאבי ראש וקשיי ריכוז. כמו כן מנח הראש הקדמי גורם ללסת התחתונה להימשך פנימה ביחס לעליונה והדבר גורם לעיתים לכאבים במפרק הלסת, שחיקת שיניים, קשיים בבליעה ולקול גבוה וצורמני.

 

סינדרום זה קל לזיהוי והוא נפוץ מאוד בעולם המערבי המודרני. הייתי אומר שבין 90% ל-95% מן האוכלוסייה סובלים ממנו במידה כלשהי!

 

היות והראש והכתפיים נוטים קדימה, כל משקל הגוף נוטה קדימה. כיצד מתמודד עם כך הגוף? ניתן לזהות 3 טיפוסי יציבה עיקריים, אשר שלושתם סובלים מתסמונת ה-X העליון אך נבדלים זה מזה בתנוחת האגן:

 

1. הטיית כל הגוף קדימה: זוהי "הליכת הזקן" כפי שמוצגת בקריקטורות. במבט מן הצד הגוף נראה כמו מגדל פיזה מעוגל. הקיעור בגב העליון ילך ויחריף והמבט יהיה מופנה כברירת מחדל אל הריצפה, בעוד שהפניית המבט לאורך זמן הישר קדימה אינה נוחה. הברכיים ימצאו ביישור-יתר וייווצר מתח רב בחלקן האחורי. בטיפוס יציבה זה הגוף למעשה אינו מתמודד עם בעיית ההטיה קדימה ונראה כי הוא תמיד נמצא במאבק עם כוח המשיכה. (גם כותב שורות אלה שייך במידת-מה למועדון מפוקפק זה...)

 

2. היציבה "המרושלת": לקיחת כל האגן קדימה תוך סיבוב עצמות הכסל לאחור, מה שיוצר מראה מרושל מאוד, כאילו האדם יושב על כורסא רכה תוך כדי עמידה. האגן יהיה עתה ממוקם מתחת לראש כך שאין נפילה קדימה, אך הברכיים יאלצו להתכופף בשל סיבוב האגן מה שייצור עומס רב בשרירי הירך הקדמיים וברצועות האגן ועצם העצה. כמו כן סיבוב האגן יעלים את הקיעור הטבעי בגב התחתון. בדר"כ בטיפוס זה רואים עומס רב באזור עצם העצה (הסקרום) והחוליות המותניות התחתונות.

 

3. היציבה הלודרוטית-קיפוטית: כדי להתמודד עם הקיפוזה (קימור) המוגברת והקשיחה בגב העליון הגוף יוצר לודרוזה (קיעור) מוגברת וקשיחה בגב התחתון. האגן יהיה מסובב קדימה באמצעות תבנית שרירים המכונה תסמונת ה-X התחתון: קיצור בשרירים סביב חוליות עמוד השדרה ובשרירי האיליו-פסואס ביחד עם חולשה של שרירי הבטן ושל שרירי הישבן. בדר"כ בטיפוס זה נראה מתח רב באזור שמחבר את החוליות המותניות (הגב התחתון) לחוליות בית החזה (T12-L1).

 

דפוסי יציבה שונים

כמובן שלא כולם שייכים באופן מובהק לאחד מן הטיפוסים הללו וישנם גם שילובים של אופני יציבה אלו, בעיקר אם ניקח בחשבון קיומה של אה-סימטריות. עם זאת זוהי חלוקה שימושית ותקפה. האם אתם מזהים את עצמכם בין הטיפוסים הללו?

 

עמידה צבאית: זהו טיפוס יציבה לקוייה נוסף, נדיר למדי, אשר אינו מאופיין בכתפיים מעוגלות, אלא להפך: כתפיים משוכות הישר לאחור, החזה מובלט לפנים, יישור יתר של הקיעור הצווארי והמותני, יישור יתר של הברכיים, הטיית כל הגוף לאחור ומבט וסנטר כלפיי מעלה. מעולם לא נתקלתי בטיפוס זה באופן טהור אבל ראיתי אנשים אשר מתוך רצון להתיישר מבלי לדעת כיצד ומתוך מאמץ-יתר גרמו לשינוי ונזק נוסף ליציבתם.

 

עקמת (סקוליאוזיס): עקמת היא חוסר סימטריה בין ימין לשמאל בעמוד השדרה, האגן וכלוב הצלעות, אשר משפיע על יתר המפרקים בגוף. הסטייה הינה תלת-מימדית וכוללת שילוב של כיפוף צידי ימינה ושמאלה (side bending), סיבוב ימינה ושמאלה (רוטציה) וכיפוף קדימה ולאחור. ישנם שני סוגים עיקריים של עקמת: 1. עקומת C: עמוד השדרה מתעקל ומסתובב שמאלה או ימינה ואז לכיוון ההפוך; 2. עקומת S: עמוד השדרה מתעקל ומסתובב שמאלה או ימינה, לכיוון ההפוך ואז שוב לכיוון הראשון ושוב לכיוון ההפוך. עקומת S היא הנפוצה יותר.

 

לרוב העקמת מתפתחת בגילאי 10-15 ומלבד בעקבות מחלות ניווניות שונות ברוב הגדול של המקרים אין להופעתה סיבות ידועות (עקמת נעורים אידיופטית). על-פי ההגדרה המקובלת על אורטופדים, העקמת מאובחנת ככזו רק אם יש סטייה של 10 מעלות לפחות במבט אחורי בתשקיף רנטגן. על-פי הגדרה זו העקמת מופיעה אצל כ-2%-3% מן האוכלוסייה ומופיעה אצל נערות בשיעור גבוה משמעותית, במיוחד ככל שעולה רמת החומרה.

 

עקמת במקרים חמורים דורשת ניתוח המקבע את החוליות היות והיא מעלה סכנה רצינית של נזק ללב ולריאות. מקרים פחות חמורים מטופלים בסד, אשר נועד למנוע את החמרת המצב. בפיזיותרפיה קיימת שיטה ייעודית לטיפול בעקמת בשם שיטת שְרוֹט (schroth) אשר עושה שימוש במראות ובתרגילי חיזוק ונשימה המותאמים אישית לכל מטופל. השיטה מתאימה גם למבוגרים ועשויה להקל על העקמת אך מומלץ להתחיל בטיפול בגיל צעיר ככל האפשר, מרגע הזיהוי!

 

הטיפול בסקוליאוזיס באמצעות עיסוי רפואי: למרות שעקמת לאחר גיל ההתבגרות נחשבת למצב קבוע ובלתי ניתן לתיקון, אחוז ניכר מן העקמת אינו קבוע ומגיב היטב לטיפול. בדרך כלל אני רואה שיפור ביציבתה כבר לאחר טיפול אחד, אולם השיפור לא יחזיק לעד ואנשים הסובלים מעקמת הגורמת להם לכאבים זקוקים לטיפולי תחזוקה תקופתיים.

 

קיימת חוסר סימטריה קלה של מנח העצמות והאיברים אצל כלל האוכלוסייה, אולם היא קלה בכדי לדרוש ניתוח או טיפול בסד ולכן אינה נחשבת לפתולוגיה בעיני האורטופדיה. עם זאת, יציבה אה-סימטרית יכולה לגרום לכאבים וחוסר נוחות ולכן בטיפול בעיסוי אנו עשויים לאבחן זאת ולהתייחס לכך בטיפול. אין ביכולתי להפוך גוף לסימטרי לחלוטין אולם כן ניתן להשיג שיפור אשר יתורגם להרגשה טובה יותר וליעילות תנועתית משופרת.

 

למאמר הבא: מהם הגורמים לבעיות יציבה?

חזרה לשיקום יציבה - סדרת מאמרים

כל הזכויות שמורות © 2013 יאיר חילו | עיסוי רפואי yair.hilu.mt@gmail.com